מבחן דרכים

אין זה סוד שעורקי תנועה קובעים את גורלם של ערים ורמת התפתחותן, ופריפריה הופכת להיות כזו פחות בגלל האוכלוסייה שבה ויותר בשל מידת הנגישות אליה * ההזנחה הלא נתפסת של מדינת ישראל בתשתיות הדרכים של חבלי יו"ש מגיעה לעתים לאבסורדים לא נתפסים. לעומת זאת, מחלפים חדשים בעבור האוכלוסייה הערבית בהחלט בתכנון * סוגיית הטרמפים ותדירות האוטובוסים הירודה הן רק הסימפטום של סדרי עדיפויות של מדינה שטרם החליטה לקחת אחריות מדינית בחבלי ארצה

הרבה טרמפים נתפסו מאז הטרמפ ההוא. פוליטיקאים, אנשי תקשורת או סתם שונאי מתנחלים מקצועיים שמצאו כיצד לגלגל את האשמה או להקטין את מעשה הטרור. אחרים גלגלו עיניים בצדקנות כשהם שואלים למה המתיישבים אינם נוסעים באוטובוסים.

התשובה לכך היא די פשוטה – הסיכויים של תושב פתח תקווה לתפוס מונית או אוטובוס בשעות הקטנות של הלילה, גבוהים הרבה יותר מסיכוייו של תושב הפריפריה הממתין לתחבורה ציבורית בשעות הצהריים. אם התמזל מזלך ובקרבת היישוב ישנו ציר תנועה מרכזי, נותר לך רק למצוא טרמפ אל הדרך הראשית.

חוסר הזמינות של התחבורה הציבורית בפריפריה מאלץ באותה מידה את תושבי שדה אליעזר, מצפה רמון או עין גדי להזדקק לחסדי הטרמפים, אך ביהודה ושומרון מצב התחבורה הציבורית חמור אף יותר.

לשם ההמחשה: מודיעין היא עיר המחוז של נוף איילון – יישובו של נפתלי פרנקל, ושל טלמון, יישובו של גיל-עד שער. על פי אתר המודיעין לתחבורה ציבורית בישראל, בנוף איילון נכנסים ויוצאים מדי יום 16 אוטובוסים ציבוריים, ואילו בטלמון נכנסים ויוצאים שישה אוטובוסים בלבד, כולם לפני השעה 19:00 בערב.

ימים ספורים לפני החטיפה התקיימה בכנסת ישיבה של ועדת המשנה לענייני יהודה ושומרון בראשות ח"כ מוטי יוגב, שעסקה בהיבטים תחבורתיים הקשורים לחיי המתיישבים. הנתונים שעלו בוועדה, שבה השתתפו גם אנשי משרד ראש הממשלה, משרדי האוצר והביטחון ונציגי ההתיישבות, לימדו כי צי האוטובוסים הממוגנים הולך וקורס החל משנת 2011, והסובלים מכך הם בראש ובראשונה תלמידי מוסדות החינוך ביהודה ושומרון. בשעה שהתקן הארצי לפעילות אוטובוסים הוא עשר שנים על הכביש, גילם של חלק מהאוטובוסים המסיעים תלמידים ביו"ש עומד על 15 שנה, עם קילומטראז' של קרוב למיליון ק"מ. אלו מוגדרים לא בטיחותיים בעליל, מאחר והם נתקעים תכופות ובחלקם לא ראויים להסעת אנשים, ודאי לא תלמידים.

כל מי שמחזיק ביושרה מינימלית מבין כי המחסור בתחבורה ציבורית נאותה לרשות המתיישבים הוא רק היבט צדדי וזניח של פיגוע החטיפה, אולם יש לעסוק גם בו – מאחר והוא מלמד על קושי בסיסי שאיננו מאפשר לקיים מרקם חיים שגרתי.

לאחר החטיפה פנינו לדוברת האישית של שר התחבורה ישראל כץ, בבקשה לשמוע ממנו אילו צעדים מעשיים הוא מתכונן לנקוט – כמו הגדלת מספר האוטובוסים – למען שיפור מצב התחבורה הציבורית ביו"ש. זו בחרה להפנות אותנו לדוברות משרד התחבורה, הפועלת משום מה כיחידה נפרדת. משנשאלה "הרי השר הוא זה שמגבש את מדיניות המשרד", היא בחרה להשיב "אם כך, סיימנו את השיחה" ולנתק את הטלפון בטריקה וירטואלית.

בדוברות משרד התחבורה ידעו לספר לנו כי "מאז שנת 2009 שודרג מערך התחבורה הציבורית ביו"ש ביותר מ-30% ותוגברה תדירות האוטובוסים בכל היישובים. משרד התחבורה עודד את התושבים להשתמש בתחבורה ציבורית באמצעות מתן הנחות של 50% על כל נסיעה בקווי האוטובוסים בבנימין, בגוש עציון ובהר חברון. בשנה האחרונה בלבד תוגבר שירות האוטובוסים ביישובי מטה בנימין וגוש עציון בכ-200 נסיעות שבועיות. בנוסף לכך הופעלו קווי לילה מיוחדים בין אפרת לירושלים בדומה לקווים המופעלים בשאר הערים בארץ.יצוין כי בחודשים האחרונים פועל משרד התחבורה לשיפור נרחב של התחבורה הציבורית בגוש עציון, במטה בנימין ובדרום הר חברון כחלק מתכנית כוללת להעברת הקווים מ'אגד' ל'אגד תעבורה'. התכנית החדשה מגובשת בימים אלה בשיתוף עם הרשויות המקומיות והיא כוללת תגבור משמעותי בתדירות הנסיעות של התחבורה הציבורית ביו"ש".

טרמפיסטים בצומת תפוח (הלל מאיר - יחידת תצפית)

טרמפיסטים בצומת תפוח (הלל מאיר – יחידת תצפית)

מוצא ללא כביש

בעשור האחרון הקימה מדינת ישראל מערכת כבישים נרחבת עבור ערביי יו"ש באורך מצטבר של מאות קילומטרים. הכבישים, המכונים כבישי 'מרקם חיים', נסללו בסטנדרטים הגבוהים ביותר, ובהשקעה של מאות מיליוני שקלים. מערכת הכבישים והמעברים נמצאים בעיקר באזור גדר ההפרדה ו'עוטף ירושלים'. באתר האינטרנט של המנהל האזרחי בצה"ל מסבירים כי "כבישים אלה נסללים ע"י מערכת הביטחון עבור האוכלוסייה הפלשתינית ותכליתם לאפשר לתושבים הפלשתינים, ששטף התנועה שלהם וזיקות 'מרקם החיים' שלהם עלולים להיפגע, תנועה רציפה, ככל הניתן, וקישור נוח בין יישוביהם לבין ערי המחוז באזור. פסיקתו של בית המשפט העליון הכירה בחשיבותם הרבה של כבישי 'מרקם החיים' כנדבך חשוב ובלתי נפרד מבניית גדר הביטחון". מדו"ח מתפ"ש (מתאם הפעולות בשטחים – שתחתיו פועל המנהל האזרחי) לשנת 2013 עולה כי רק בתחום סלילת התשתיות בשנה זו נסללו ושופצו כעשרה כבישים שבהם מתאפשרת נסיעת ערבים בלבד. בדו"ח מפורטים עוד עשרות פרויקטים שביצע המנהל האזרחי בשנה זו בתחום תשתיות החשמל, המים והבינוי בעלויות של מאות מיליוני שקלים, בעבור האוכלוסייה הערבית.

המאמץ הרב שמשקיעה מדינת ישראל בשמירה על 'מרקם החיים' מאבד מערכו באופן משמעותי כאשר מדובר בצורכי התנועה של המתיישבים. בעקבות הסכמי אוסלו שבהם מסרה ממשלת ישראל את השליטה ביותר משליש משטח יהודה ושומרון לידי הרשות הפלשתינית, נאסרה תנועת יהודים על כ-36% מכבישי איו"ש הנמצאים בשטחי A ורוב שטחי B.הערבים, מאידך גיסא, יכולים להמשיך ולנסוע ב-97% מהכבישים.

אולם הגבלת התנועה על המתיישבים לא מסתכמת בכך, מכיוון שצה"ל מונע כבר כמה שנים תנועת יהודים גם באזורים שבהם קיימת שליטה ביטחונית ישראלית או אף שליטה ישראלית מלאה, מבלי לתת אלטרנטיבה שתמנע פגיעה במרקם חייהם של עשרות אלפי מתיישבים. הדוגמאות לכך רבות: תושבי מזרח בנימין שעבדו באזור המרכז יכלו לנסוע דקות ספורות בין צומת היישוב אדם לאזור התעשייה עטרות שבצפון ירושלים, בואכה כביש 443. כיום הדרך מתפתלת לעוד דקות ארוכות דרך מחסום חיזמה הפקוק ופסגת זאב ורמזוריה. הדרך שחיברה בין ירושלים ליישובי גוש טלמונים שבהם מתגוררים אלפי יהודים, ארכה 11 קילומטרים בלבד. כיום נמשכת הדרך קרוב לשעה דרך פקקי צומת שילת.

גם ציר ולרשטיין, שנסלל לאחר הסכמי אוסלו ביזמתו של ראש המועצה דאז פינחס ולרשטיין ככביש מרקם חיים בין בית אל לדולב, שימש ציר מרכזי לתושבי היישובים וגשר בין מזרח בנימין (בית אל, עפרה) למערב בנימין ("גוש עוטף נתב"ג") במרחק נסיעה של 12 דקות בלבד, וקיצר את הדרך למרכז הארץ. עם פרוץ האינתיפאדה נסגר הכביש על ידי הצבא לתנועת יהודים בלבד בנימוקים ביטחוניים, ומרחק הנסיעה בין היישובים זינק לשעה ורבע (!) – יותר מפי שישה. כביש 449 שנסלל ככביש עוקף במטרה לאפשר את החיבור בין יישובי בקעת הירדן ומזרח בנימין למרכז גוש בנימין דרך עפרה – סגור אף הוא כבר שנים ארוכות ללא כל נימוק ממשי.

סגור ליהודים

סגור ליהודים

סגירת הכביש שחיבר בין לב השומרון ויישובי הבקעה שילש את המרחק מצומת תפוח לבקעת הירדן, והפך את אלון מורה ליישוב מנותק. במקטע צפוני יותר של כביש 60 – דרך האבות ההיסטורית – נאסרה התנועה בין יישובי מרכז השומרון ליישובי צפון השומרון, ובכך חולקה המועצה האזורית, המשתרעת על פני כעשרה אחוזים משטחה של המדינה, לשני חלקים הנאלצים לעשות את הנסיעה הארוכה דרך כביש 6. יישובי צפון השומרון הפכו למובלעת בצורה בעייתית אף יותר, מכיוון שכביש היציאה שנסלל מהיישוב חרמש לבאקה אל-גרבייה נחסם אף הוא.

בכביש המחבר את היישוב נגוהות לצומת אדוריים בדרום הר חברון, דורש צה"ל כי התושבים ייסעו עם ליווי צבאי בלבד. במקרה שהכביש נסגר או שאין אפשרות זמנית של הצבא ללוות את הנסיעה, הדרך העוקפת לקריית ארבע מתארכת לכדי שעה – במקום 25 דקות בלבד.

קל להבין את המשמעות שיש למערכת כבישים איכותית עבור יכולת ההתפתחות של ההתיישבות היהודית ביו"ש, מהמהפך שהתחולל ביישובי מזרח גוש עציון. במשך שנים ארוכות נסעו תושבי חמשת יישובי מזרח גוש עציון לירושלים דרך כביש המנהרות, בנסיעה שנמשכה למעלה משעה. בשנת תשס"ז, עם פתיחתו של הכביש מרמת רחל בואכה ההרודיון התקצרה הנסיעה לשמונה דקות בלבד. אוכלוסיית היישוב תקוע הכפילה את עצמה בתוך שלוש שנים בלבד, וביישוב מתגוררים כיום קרוב ל-3,000 נפשות. התכניות לבנייה על אדמות המדינה ביישובי מזרח גוש עציון שממתינות לאישור, מהוות פוטנציאל לבניית עשרות אלפי יחידות דיור.

פנינו למשרד התחבורה כדי ללמוד על הפרויקטים שביצע בתקופה האחרונה במחוז יהודה ושומרון בתחום תשתיות התחבורה, ושם הפנו אותנו לדוברות המנהל האזרחי. דוברות המנהל האזרחי נשאלה כמה צירי 'מרקם חיים' נסללו ביו"ש עבור האוכלוסייה הפלשתינית בשנים האחרונות, ומהי העלות המשוערת שלהם, וכן אילו עבודות תשתית ביצע המנהל האזרחי בכבישים המשמשים גם את האוכלוסייה היהודית בתקופה האחרונה. עד לסגירת הגיליון וירידתו לדפוס לא התקבלה תשובתם.

הבורות בכבישים הצרים והמיושנים שבהם נוסעות המכוניות לא גורמים רק אי-נוחות עבור הנוסעים בכבישי יו"ש, אלא משקפים גם מגמה חמורה ומתמשכת של סטייה חלקלקה מהמסלול. צריך לשבור את ההגה, ובהקדם.

פורסם בשבועון 'עולם קטן' 454

מודעות פרסומת

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s